הימים משונים ומערערים על תפיסה כרונולוגית, אבל אנו מטפסים במעלה הגבעה של שייח׳ מוניס. גופינו הלומי החרדה, מושלכים לקפסולה, לא מסוגלים להכחיש את הסמכות המכוננת של מטאפורת הטבע - ״האח, פטרון חדש!״ עם זאת, אנחנו זוכרים שטבע הוא רק מטאפורה, פעם מחלה, פעם אלוהים, פעם חממה. במוזה-און הטבע מתחיל טיפוסינו הארוך חזרה לתרבות, לפגוש במה שנשאר ממנה. שם ניסינו להתקיים כאווטארים בסיפור האזהרה על אודות ההיסטוריה הטבעית של האדם. עלייתנו זו לרגל, צריכה לכפר על עמדתנו הייחודית כאמני-הגוף, זן כמעט נכחד אבל לפחות כזה שלא ניתן ללכוד.
הלהקה ארזה ברית (the pack packed a pact) לאצור את ההישרדות, לשמור עליה, לחגוג את עצבותה. הישרדות ויופי חברות טובות שוב. הלאה, הלאה, בין פוחלצים שסובבים אותנו והנחיות איך להציל את האוקיינוס, אנו זוחלים אחרי זלמה, המדריכה המיתולוגית שלנו במוזיאונים השונים לאסונות טבע. אנו מתמידים בתשוקתנו להיות מיקרו-פסלים ולייצר טקסים טלפתיים לקראת הטרנספורמציה הממשמשת לבוא. כעת, האשמה של התרבות על אודות אכזריותה הטבעית היא המצפן לאוריינטציה במרחב המחיה החדש שלנו. הופענו בית ספר לכוריאוגרפיה כשרקדנו את המציאות של ההתלהקות. התמסרנו לחקירה של כלכלת היצירה כאשר כל אחד נתן את ליבו כבן לוויה (companion) לשבריריותנו המשותפת.
הלהקה ארזה ברית (the pack packed a pact) לאצור את ההישרדות, לשמור עליה, לחגוג את עצבותה. הישרדות ויופי חברות טובות שוב. הלאה, הלאה, בין פוחלצים שסובבים אותנו והנחיות איך להציל את האוקיינוס, אנו זוחלים אחרי זלמה, המדריכה המיתולוגית שלנו במוזיאונים השונים לאסונות טבע. אנו מתמידים בתשוקתנו להיות מיקרו-פסלים ולייצר טקסים טלפתיים לקראת הטרנספורמציה הממשמשת לבוא. כעת, האשמה של התרבות על אודות אכזריותה הטבעית היא המצפן לאוריינטציה במרחב המחיה החדש שלנו. הופענו בית ספר לכוריאוגרפיה כשרקדנו את המציאות של ההתלהקות. התמסרנו לחקירה של כלכלת היצירה כאשר כל אחד נתן את ליבו כבן לוויה (companion) לשבריריותנו המשותפת.