With: Michal Samama and guests
Artistic advisor: David Maayan
Thanks: Ido Feder, Arnon Rabin, my family
״בפאריז יש רחוב; ברחוב יש בית; בבית יש מדרגות; במדרגות יש חדר; בחדר יש שולחן;
על השולחן יש מפה; על המפה יש כלוב; בתוך הכלוב יש קן; בתוך הקן יש ביצה; בתוך הביצה יש ציפור.
הציפור הפילה את הביצה; הביצה הפילה את הקן; הקן הפיל את הכלוב; הכלוב הפיל את המפה; המפה הפילה את השולחן; השולחן הפיל את החדר; החדר הפיל את המדרגות;
המדרגות הפילו את הבית; הבית הפיל את הרחוב; הרחוב הפיל את העיר פאריז.״
(שיר ילדים מדה-סוור, פול אלואר,שירה לא-רצונית ושירה מכוונת.)
נזכרתי בשיר הזה. מתוך חלל וכו׳: מבחר מרחבים של ג׳ורג פרק.
הקורונה, הסגר, הבידוד, שיחות זום, סכרת נעורים, בית חולים איכילוב, קניון ויצמן, חניונים תת קרקעיים, לידה מחדש, הזרקות אינסולין, מעקבים, פרטי פרטים, כאבי השיניים הבלתי פוסקים, בשבוע אחד איבדתי את המפתחות ומשקפי הראייה.
וגם - - ״אמא, אני מפחד״, ״תשירי לי שירים שמפחידים את הפחד״.
עזבתי את ה״להקה״ לטובת ה״אירוע המשפחתי״ באיבחת ווטסאפ אחת:
״אנחנו במיון. ייקח זמן לחזור לשגרה״.
אחרי קצת פחות מחודש עדו התקשר והציע שאדבר עם דודי.
דודי אמר: ״הכאן והעכשיו לא צריך חזרות״.
נפגשנו בזום. על מרחביו האינסופיים.
משפחה וחברים מהלהקה הגיעו לבקר.
על השולחן יש מפה; על המפה יש כלוב; בתוך הכלוב יש קן; בתוך הקן יש ביצה; בתוך הביצה יש ציפור.
הציפור הפילה את הביצה; הביצה הפילה את הקן; הקן הפיל את הכלוב; הכלוב הפיל את המפה; המפה הפילה את השולחן; השולחן הפיל את החדר; החדר הפיל את המדרגות;
המדרגות הפילו את הבית; הבית הפיל את הרחוב; הרחוב הפיל את העיר פאריז.״
(שיר ילדים מדה-סוור, פול אלואר,שירה לא-רצונית ושירה מכוונת.)
נזכרתי בשיר הזה. מתוך חלל וכו׳: מבחר מרחבים של ג׳ורג פרק.
הקורונה, הסגר, הבידוד, שיחות זום, סכרת נעורים, בית חולים איכילוב, קניון ויצמן, חניונים תת קרקעיים, לידה מחדש, הזרקות אינסולין, מעקבים, פרטי פרטים, כאבי השיניים הבלתי פוסקים, בשבוע אחד איבדתי את המפתחות ומשקפי הראייה.
וגם - - ״אמא, אני מפחד״, ״תשירי לי שירים שמפחידים את הפחד״.
עזבתי את ה״להקה״ לטובת ה״אירוע המשפחתי״ באיבחת ווטסאפ אחת:
״אנחנו במיון. ייקח זמן לחזור לשגרה״.
אחרי קצת פחות מחודש עדו התקשר והציע שאדבר עם דודי.
דודי אמר: ״הכאן והעכשיו לא צריך חזרות״.
נפגשנו בזום. על מרחביו האינסופיים.
משפחה וחברים מהלהקה הגיעו לבקר.
:קראתי
״אנו חושבים תמיד על הדמיון כעל היכולת שיוצרת דימויים. ההפך הוא הנכון, הדמיון מפורר את מה שאנו תופשים; הוא, מעל לכל, היכולת המשחררת אותנו מדימויים מידיים ומשנה אותם.״
(גסטון בשלאר)
״אנו חושבים תמיד על הדמיון כעל היכולת שיוצרת דימויים. ההפך הוא הנכון, הדמיון מפורר את מה שאנו תופשים; הוא, מעל לכל, היכולת המשחררת אותנו מדימויים מידיים ומשנה אותם.״
(גסטון בשלאר)
“In Paris, there is a street; in that street, there is a house; in that house, there is a staircase; on that staircase, there is a room; in that room, there is a table; on that table, there is a cloth; on that cloth, there is a cage; in that cage, there is a nest; in that nest, there is an egg; in that egg, there is a bird.
The bird knocked the egg over; the egg knocked the nest over; the nest knocked the cage over; the cage knocked the cloth over; the cloth knocked the table over; the table knocked the room over; the room knocked the staircase over; the staircase knocked the house over; the house knocked the street over; the street knocked the town of Paris over.”
(Children’s song from Les Deux-Sevres, Paul Eluard, Involuntary poetry and Intentional poetry.)
I was reminded of this poem quoted in Georges Perec’s The Species of Space and Other Pieces.
Covid, then lockdown, then social distancing, Zoom talks, then type 1 diabetes, Ichilov Hospital in Tel Aviv, Weizmann city mall just nearby, underground parking lots, our rebirth, Insulin shots, monitoring, details and more details, relentless toothache, I lost my keys and glasses in the space of one week. And also: "Mom, I'm scared," "Sing me songs that scare away the fear."
I left the company for the sake of the family event in the swoop of one WhatsApp message: “Dear, we’re in the E.R. It will take some time to get back to normal”.
A few weeks later Ido called and suggested I talk to Dudi..
Dudi said: “The Here and Now needs no rehearsals”.
We met via zoom, in its infinite spaces.
Family and friends from the company came to visit.
I read:
“We always think of imagination as the faculty that forms images. On the contrary, it deforms what we perceive; it is, above all, the faculty that frees us from immediate images and changes them”. (Gaston Bachelard)
The bird knocked the egg over; the egg knocked the nest over; the nest knocked the cage over; the cage knocked the cloth over; the cloth knocked the table over; the table knocked the room over; the room knocked the staircase over; the staircase knocked the house over; the house knocked the street over; the street knocked the town of Paris over.”
(Children’s song from Les Deux-Sevres, Paul Eluard, Involuntary poetry and Intentional poetry.)
I was reminded of this poem quoted in Georges Perec’s The Species of Space and Other Pieces.
Covid, then lockdown, then social distancing, Zoom talks, then type 1 diabetes, Ichilov Hospital in Tel Aviv, Weizmann city mall just nearby, underground parking lots, our rebirth, Insulin shots, monitoring, details and more details, relentless toothache, I lost my keys and glasses in the space of one week. And also: "Mom, I'm scared," "Sing me songs that scare away the fear."
I left the company for the sake of the family event in the swoop of one WhatsApp message: “Dear, we’re in the E.R. It will take some time to get back to normal”.
A few weeks later Ido called and suggested I talk to Dudi..
Dudi said: “The Here and Now needs no rehearsals”.
We met via zoom, in its infinite spaces.
Family and friends from the company came to visit.
I read:
“We always think of imagination as the faculty that forms images. On the contrary, it deforms what we perceive; it is, above all, the faculty that frees us from immediate images and changes them”. (Gaston Bachelard)